אילמות או אלימות - טרנד או מכה 

מה בין אילמות לאלימות? טרנד או מכה?  

זאב ליכטנזון

------------------------------------------------

אחת, שתים , בום.! אחת, שתים ..בום! אחת, שתים...בום!

אחד מכל שלושה ילדים בישראל חווה אירוע אלים.

שליש!

נתון מדהים ומעודכן, מכאיב ומסוכן.

מה קורה לנו?

זה לא קורה רק לנו, זה בהחלט חלק מתופעה עולמית, אך הממדים

 אצלנו קשים במיוחד : זה הרבה מאד וזה שלנו .   

אלימות פיזית היא רק צד אחד של המטבע האלים, כאשר מצדה 

השני גדלה לממדים מפחידים האלימות ברשתות החברתיות. אלימות

ללא מגע, אלימות עם מחיצת מסך, אך היא קשה והרסנית יותר

מהמגע "הפרימיטיבי"

נכון, תמיד היו ויהיו הטיפוסים האלימים, אל שמבטאים עצמם בכוח  

הזרוע, הזורעים פחד וקונים שליטה.

על פי רוב זו אלימות של אילמים, שאינם מסוגלים לבטא צדדים  

אחרים  באישיותם. בדרך כלל אלימות כזו נענית באילמות פגועה  

ומבויישת מצד הקורבנות,אלא אם הגיעה לרמה פלילית [גם אז לא  

תמיד מדווחת ומטופלת]

סמוכה לשולחן הבריונות הפיזית יושבת בעורמה אומנות החרמות, 

הנידוי והביוש. המציאו אותה כוהני דת למיניהם והיא תפורה  היטב למידתם של ילדים ונוער

 [שכמובן לא הפקיעו אותה מהעולם הבוגר..]

כל זה תיאור של העולם הישן. היום האלימות המנצחת פועלת 

במחוזות של הרשתות החברתיות. כאן גם האילמים והחלשלושים

מסוגלים להתיז את כל הרשעות המכוערת מאחורי המחסה הבטוח

של מסך ומקלדת.

זו זירה חדשה ,שעוד תלך ותעצים עם הצמיחה האקספוננטלית של

היקום הסייברי.

הכל מחובר להכל, כולם אל כולם, כל הזמן – מהיר ביותר, חשוף 

ביותר,פתוח לכל, סופג ומעביר הכל ואיננו שוכח דבר לעולם.

המציאות הטכנולוגית מעמיסה על הפרט האנושי כמויות בלתי

אפשריות של אינפורמציה. הכל זז ומשתנה כל הזמן.

מציאות זו גורמת ללחצים, לגרויים, שסיפם בעליה מתמדת ולמבוכה

קבועה ומבלבלת.

זו התשתית לבוטות, שטיחות,קוצר רוח והתרת רסנים.

עולם הבידור חייב את חייו להקצנה ולפשטנות שיא, כיוון שאין זמן 

לעיבוד מידע ולאיסופו., הסבלנות גוועת והגירויים מחפשים את העוד 

ואת היותר.

תוכניות הריאליטי מציגות את המצליחנות כתולדה בוטה של קנוניות,

בגידות,רמיסה גסה של כל מה שנחשב למעודן ומתחשב.

זה במהלך מופק ומבויים, רשמית, לצפייה בכל מדיום אפשרי על זמן

הצפייה הזה מתחרים גם פוליטיקאים, כמובן. טראמפ הוא דוגמן על  

לטרנד הזה:תקצין, תחרף, תגדף, כך תזכה בתשומת לב ולמה 

ששמים לב זוכה גם לקיום ולאהדה. גם זו תוכנית בידור במעטה רציני

ועם השלכות כבדות ביותר בעולם האמיתי, לא המדומה.

לכן, השיח מושך לקצוות,לקיצור ולרידוד. כולנו משתתפים במציאות 

הזו ויש המהירים יותר בסיגול ובשימוש באופי המעודכן שלה. 

ולמאפיין היחודי של ילדים ונוער :– זו התקופה של חברויות, 

אהבות, שנאות וקנאות . וכיוון, שהפזיזות והחיפזון, הבוסריות 

וההורמונים הם השחקנים העקריים בתקופות אלה, הזירה החדשה

היא כר נפלא לביטוי ולפעילות.

אפשר לגייס  ולאסוף "חברים" רבים, לקבוצות, לאינטרסים לאירועים

ולהתענינויות. היכולת להתבטא בלי להסתכל בעינים, בלי מחוות גוף,

בלי מגע ,פותחת מנעד איסופי של ביטוי.  אפשר להגיד מה שרוצים, 

על מי שרוצים, מתי שרוצים- אין מי שיעצור אותך. אפשר לנהל 

קטטות או אהבות באופן הסטרילי ביותר. מקור הסמכות התטשטש לחלוטין  

- במדינאות, בביה"ס בבית ובמשפחה.- כל ממזר מלך, כל מקלידן יוצר, כל משתף ומשתתף – שייך.

וזה מקור האיום והסכנה. כשאינך צריך או חייב להשאר אילם [ ביישן, 

עילג, דחוי....] אתה יכול לנהל מערכה אלימה באין מפריע.

האוקיינוס האדיר ,שמתחרה על תשומת לב, מוביל לביטויי קיצון

כדרך לנסות ולבלוט, כאמצעי ליצירת שנייה  אחת של קשב ותשומי..

מה שהתחיל כטרנד נסיבתי , תוצר החדשנות הטכנולוגית, הפך 

והופך למיינסטרים הקיומי. אי אפשר להשאר מאחור, כי חוטפים על

זה אש מילולית קשה. וכיוון שהכל כל כך זמין וקל נכנסים למעגל

הנפגעים יותר ויותר קורבנות. גם שם יש :למחלה" – שיימינג, בולינג

,כי למה להתאמץ אם כל כך קל לפגוע ולחולל מהומה , בין ליחידים

ובין לקבוצות..

אלימות משוכללת זו ,וירטואלית ביצירתה – ריאלית לחלוטין 

בפגיעתה ,חודרת ומלווה את כל רבדי החברה, מהפוליטקאים

ועד לאחרון יודעי מילה או שתיים. המילון מצטמצם לשיח מקצורצר

וככזה, ככל שיהיה גס ובוטה יותר יחשב כמעודכן ותקשורתי יותר. 

ממד זה יקבל תנופה נוספת עם המעבר לתקשורת ויזואלית. פחות 

 מילים יותר תמונות וסרטים. את אלה קל עוד יותר לייצר, כל 

סמרטפון הוא כלי נשק במערכה, כך שגם אם אתה אילם וחסר מילים

עדיין תוכל להיות אלים אפקטיבי.

אז מה עושים? קודם כל מפנימים,שזה מה שיש מכאן ועד כל העתיד 

הנראה לעין ואילך. שיפוטיות לא תעזור. 

אפשר להכיר ולהכשיר: להכיר את האקוסיסטם החדש על יתרונותיו 

ומגרעותיו. אפשר לנסות ולהעצים התנהגויות חברתיות מבוססות 

אדם ולא רק טכנולוגיה.לקדם הבנה כי הטכנולוגיה היא רק אמצעי

ולא מטרה, כי הוירטואלי הוא אמיתי כמו כל אמיתי אחר וכך להתנהג

בו ואתו. בני אדם הם בני אדם הם בני אדם ועד אשר לא יוחלפו    

בדגם טכנוהומני אחר, ימשיך סט התוכנות האנושיות לפעול ולהגיב

במוד אנושי.

העובדה ,שהטכנולוגיה משחררת מאילמות אין לפרשה כהיתר מוסב 

לאלימות . יהיו בוודאי [אופטימי] כאלה שיפנימו את המסר ואחרים,

כמו תמיד - לא.